מסע התמימים לעיר הקודש
ביקורו של מרק טווין הסופר האמריקאי בארץ ישראל, נצרב בתודעה ההיסטורית של קוראיו ומיצב וקיבע את דמותה של ארץ ישראל ,במאה ה19, ללעג וקלס בעיני קוראי העיתון שהוא ייצג. דימוי הזה של ארץ ישראל בשלטונו של השליט העותומני המושחת, שמקבל שלמונים ובקשיש, מיוחס לתיאוריו של מרק טווין ומטיילים נוספים בתקופתו, גם הדעות שלנו בדבר דמותה העלובה של הארץ, וכן בדלילות אוכלוסייתה נובעת מנקודת מבטם. מרק טווין השתלח בכולם, מאיש הדת עד הפקיד במלון.
בחלק א של המאמר נגענו בקורות מסעו של מרק טווין עד לכנסיית הקבר. בחלק זה של סיורו אנו אולי נפגוש דמות קצת שונה מהדמות שהכרנו עד כה. האם מרק טווין יושפע מעוצמת הביקור בכנסיית הקבר . זאת נדע במהלך קריאת המאמר.
תחנה במסע מספר 6
הפעם הגענו לגולת הכותרת של מסעו של מרק טווין בירושלים
כנסיית הקבר הקדוש
מרק טווין ובני קבוצתו חזרו לביקור בכנסייה זו מספר פעמים. כבר ביום השני לביקורו הוא ביקר בכנסייה ביחד עם חברי הקבוצה. יש להדגיש שמרק טווין הוא נוצרי פרוטסטנטי מאמין כבר מילדותו. מרק טווין היה מוכן להכיר בכל הניסים הרשומים בברית החדשה , וגם בכאלו המיוחסים לירושלים, ללא ציניות וסקפטיות האופייניים לו בדרך כלל. נצטט אותו: " מוזר לנו לעמוד על האדמה אשר עליה דרכו רגליו של המושיע, דבר זה מעניק תחושת מציאות ,אשר עומדת בניגוד לערפל ולאפלילות המסתורית ,המאפיינת את בן האלוהים". הוא מוסיף: "עדיין אינני מסוגל לתפוס כי הנני יושב במקום בו עמד פעם בן האלוהים". והוא ממליץ לכל מטייל בעיר הקודש "ראשית לסור לקבר הקדוש".
מרק טווין היה ספקן באשר למסורות אשר ליוו את כנסיית הקבר, הוא גם נרתע מכל הפאר וההדר של הכנסייה ,ובכלל כפרוטסטנטי, הוא לא כיבד פאר והדר בכנסיות או מקומות הקדושים לנוצרים. ובכנסיית הקבר נאספו מסורות רבות כגון: קבר אדם הראשון, קבר מלכיצדק , טבור העולם ועוד. אבל זה עדיין לא הוריד מקסמה של כנסיית הקבר.
דבר נוסף אשר הקסים ועניין מאוד את מרק טווין זה הייצוג המוגבר של העדות השונות בכנסיית הקבר. אם זה העדות : הלטיניות, היווניות אורתודוקסיות, האתיופים (אבסימים כלשונו), הקופטים וכן העדה הארמנית, ואחרונים חביבים הקטולים או הפרנציסקנים. הוא גיחך למראה המריבות שלהם המקום הקטן הזה על זכות הראשונים, מה שגרם לסכסוכים דיפלומטיים, ולמשברים בן לאומיים ואפילו מלחמות. מרק טווין התייחס בהומור , לכל הניסיונות הנואשים של הטורקים , להשליט סדר במקום על ידי הצבת פקחים טורקים אותם כינה אנשים עצלים ונרפים.
נסכם את תיאוריו של מרק טווין כך: מתוך 11000 מילים אשר הקדיש על הביקור בירושלים, הוא הקדיש 5000 מילים לתיאור כנסיית הקבר.
הבא נתמקד בכמה תחנות אשר עוררו עניין אצל מרק טווין בכנסיית הקבר:
סלע הגולגתא:
מרק טווין האמין בכל ליבו , בניגוד לדברים אחרים, שאכן כאן מסר ישו את נשמתו, והחוויה של הביקור במקום השפיעה עליו עמוקות. מרק טווין בספרו מנסה לשכנע אותנו באותנטיות של זיהוי המקום ומכך שישו היה בעצם לפני מותו אדם ידוע ורב השפעה ועצם מעצרו ועלייתו לגרדום בסלע הגולגתא, היה אירוע שהסעיר את כל הנוכחים. ולפיכך הזיהוי של המקום אמתי . ציטוט :" אב הצביע עליו לבנו וזה לבנו אחריו, וזאת במשך 300 שנה עד לתקופה הביזנטית". יתרת הסיפור הוא ,שאמו של הקיסר הרומי קונסטנטין , מיסד האימפריה הרומית בונה כנסיה על מה שמיוחס לקברו של ישו. את סלע הגולגתא היא לא כיסתה במבנה, והוא נשאר מחוץ למתחם, במה שנקרא בזמנו גן הקבר. רק הצלבנים בשנת 1149 (המלכה מליסנדה) יכסו את הגולגתא במבנה ,שאנו ומרק טווין נראה. מרק טווין לא האמין לדברי המדריך שהחורים המרוצפים בפליז הם החורים שעליהם הועמד הצלב. אבל הוא האמין , שזה אכן הסלע , שעליו הועמד הצלב והחורים נמצאים מטר לכאן או לכאן. דגש נוסף ניתן ע"י מרק טווין לזה , שהוא אכן מאמין שזה הסלע, אבל הוא לא בטוח במיקום הקבר. לפיכך עלינו לזכור ,שכ20 שנה לאחר מכן , יגיע הגנרל הבריטי צארלס גורדון , ויגלה את גן הקבר ליד כנסיית סנט אטיין בסמוך לשער, ויטען ששם קברו של ישו. ידידנו כמובן תמיד החזיק בסברה שסלע הגולגתא אותנטי. מרק טווין נצמד בזמנו לספר הדרכה ,שנקרא "חיי הנווד" ,אשר השפיע מאוד על מרק טווין, בכל נושא זיהוי הגולגתא, אך מרק טווין לעג לשאר המסורות המופיעות בספר וביקר אותם. נצטט: "ייתכן שאף לא שישה אנשים ידעו היכן קבור ישו. וקבורה כשלעצמה אינה מאורע יוצא דופן ויסולח לנו על ספקותינו לגבי הקבר, אך לא לגבי מקום הצליבה".
למעשה מרק טווין מתכוון גם לאירועים שליוו את נס הצליבה: סערה, חושך בצהרי היום, רעידת אדמה, קריעת פרוכת ההיכל ותחיית מתים. לטענתו כל המופתים האלו נועדו להיחקק בזיכרונם של אנשים אפילו האדישים ביותר שבהם. מרק טווין מדגיש לנו שבעקבות הליקוי חמה תמיד סלע הגולגתא אפל עד היום.
קבר אדם הראשון
מרק טווין מתאר את התחנה הבאה שלו בכנסיית הקבר כאילו הלך לבקר ידיד ותיק. והכוונה למסורת בדבר קבורתו של אדם הראשון בדיוק מתחת לסלע הגולגתא. בכניסה לקפלה אנו נתקל במוזאיקה ארמנית , אשר מתארת את גולגולת אדם הראשון ואירועי הצליבה . מוזאיקה זו חדשה , והיא נעשתה בידי אומן ישראלי בשם אליעזר אנסקי. בתקופתו של מרק טווין היה שלט שציין בדיוק רב את מקום קבורתו של אדם הראשון, אך שלט זה נעלם מזמן. את המקום מכסה היום לוח זכוכית אשר מראה לנו את הסדק בסלע הגולגתא , שמציין את רעידת האדמה שקרתה באותו יום שישי . שני הספסלים בתוך הקפלה הם שרידים של מקום קבורתם של גוטפריד מבויון הוא מגן הקבר הקדוש. והמלך הצלבני בולדווין הראשון מהמלכים הצלבניים. הקברים אגב נהרסו , בתקופת המאבקים בין היוונים האורתודוקסים לקטולים הפרנציסקנים. לוח הקבר ואפרם של המלכים הצלבנים נעלם כבר מזמן.
מרק טווין הכיר את הסיפורים האלו , וזה די שעשע אותו ואת קוראיו. הוא גם הכיר היטב את סיפורי התנ"ך והברית החדשה , ודאג תמיד לשזו